בוחרים את החברים שלכם? הילדים שלנו לא תמיד… איך נסייע לילדינו במפגשים חברתיים שאנחנו בחרנו עבורם

20.11.22

מאת מורן גינדי שפיגל, יועצת חינוכית

זוכרים איזה כיף זה היה כשהייתם רווקים, זוגות צעירים, ופשוט ביליתם סופי שבוע שלמים במפגשים עם חברים? שתיתם, נהניתם, צחקתם, הלכתם לים עם תיק, מגבת, ספר ובירה ולא עם חצי בית ועגלה שאתם מתפללים שלא תשבוק חיים בחול?

אז קפצנו כמה שנים קדימה ועכשיו אנחנו הורים לילדים קטנים, שרוצים להמשיך לבלות עם החברים שלנו, לצחוק, לספר וליהנות. לעיתים המפגש של הילדים שלנו עם הילדים שלהם גורם לאי נוחות מסויימת. לא תמיד הילדים מסתדרים ביניהם ורוצים לשחק יחד כדי שאנחנו נזכה לקצת זמן של שקט עם החברים – שלנו. אז איך בכל זאת להמשיך ולפגוש את החברים שלנו, לנסוע יחד לטיולים משותפים ולגרום גם לילדים להנות עם הילדים האחרים? הרי אנחנו אוהבים את ההורים שלהם, אין סיבה שהילדים לא יתחברו וישחקו יחד!

תחילה, יש לקחת בחשבון את היכולות הרגשיות, שפתיות, קוגניטיביות שיש לילדים שלנו. יש ילדים שיהיה להם קל יותר, ויש ילדים שזו משימה מורכבת עבורם, שדורשת מהם מאמץ ומיומנות שאינה נרכשה עדיין.

כאשר אנחנו מנסים להצטרף לקבוצה במקום העבודה שלנו או באינטראקציה יומיומית אחרת, לא בהכרח נחווה דחייה. למה? כי נראה שמבוגרים נוהגים לפי כללי נימוס ומוסכמות חברתיות, ולכן לא ממהרים להראות דחייה. ילדים לעומת זאת, בהרבה נסיונות להצטרף לקבוצה, נדחים או ‘זוכים’ להתעלמות מחברי הקבוצה. למה? כי ילדים בגיל הרך אינם פועלים על פי מוסכמות. כשהם לא רוצים משהו, הם דוחים אותו (“איכססס האוכל הזה לא טעים לי…” – מכירים? שמעתם את זה פעם?) 

למה ילדים מסרבים לשתף אחרים במשחק?

תחשבו על זה, רוב היום הילדים בגן, חשופים להמון גירויים, הרבה ילדים אחרים, נמצאים תחת תנאים של מסגרת וסדר יום. עד שהם מצליחים להגיע להסכמה על משחק כלשהו, שלא נדבר בכלל על סדר התורות במשחק, הם רוצים למנוע הפרעות ושיבושים בכדי להמשיך את רצף המשחק. הם שומרים בקנאות על דרך המשחק ועל השליטה שלהם בפעילות. כל מי שמנסה להצטרף נחשב להפרעה ולכן הם דוחים אותו, על אחת כמה וכמה אם זה לא חבר שהם רואים ופוגשים על בסיס יומיומי. 

מה ביקשנו? חצי שעה של שקט ביום שהוא חופש, גם בשבילנו?

דמיינו עצמכם במקומם, וגלו חמלה כלפיהם. זה לא קל לשחק אחד עם השני רק מעצם היותם עונים על ההגדרה “ילדים”. לא קל להצטרף למשחק, לעיתים חלק מהמשתתפים הם אחים אשר נתפסים ככוח ועצמה לצד המצטרף, סביר להניח שלא כל הילדים באותם גילאים ועם אותם תחומי עניין. ראו זאת כהזדמנות לתיווך משמעותי שלכם. הרי הייתם מתים להיות פרפר על הקיר בגן ולתת להם קצת ‘טיפים’ באינטראקציות חברתיות, לא ככה?

איך תדריכו את ילדכם להצטרף למשחק עם ילדים אחרים?

תחילה, בדקו מה אתם יודעים על יכולת ההצטרפות שלו:

1. האם בחיי היומיום שלכם, בפעילוית אחה”צ, במה שאתם שומעים על חוויותיו בגן – האם הוא מתקשה להצטרף לקבוצת ילדים? האם קל לו יותר להצטרף למשחק עם ילד יחיד?
2. במידה ואינו מצליח – האם הוא משתמש בדרכים שונות? האם הוא מתאים עצמו לסיטואציות משתנות?
3. האם נושאי המשחק מוכרים לו?
4. האם הוא שם לב ליוזמות כלפיו ונענה בחיוב?
5. האם הוא מסביר את עצמו בסיטואציות השונות? יודע לומר מה קשה לו, מה מעדיף, מה החששות והרצונות שלו?

לאחר שהשבתם לעצמכם על השאלות הללו הכירו כמה כללים שתוכלו ללמד את ילדכם להתחבר לפעילויות:

1. הצטרפות למשחק הינה כלי שצריך ללמוד, בדיוק כמו שלומדים כיצד להתלבש לבד. חשוב שהילד יבין שגם אתם מתקשים, תנו דוגמאות מחייכם והסבירו לו שצריך להשקיע בשביל ללמוד.
2. כאשר ילדכם מביע רצון להצטרף למשחק אך אינו יודע כיצד לעשות זאת שאלו אותו “מה אתה רוצה לעשות?” “אתה חושב שהם רוצים שתצטרף למשחק?”, “איך אתה רוצה להצטרף למשחק”?
3. אם ילדכם מתקשה לגבש תשובה עזרו לו מילולית, בנו ביחד איתו משפטי פתיחה – “בוא נשחק יחד”. הרגיעו אותו ואמרו לו שאם הוא לא יסכים תחשבו על פתרון אחר. ההצעה לחפש חלופות מלמדת אותם שיש אפשרויות בחירה ומדגישה בפניו שהוא יוכל לחזור ולנסות שוב ושוב. 
4. למדו את ילדיכם להיות אסרטיבי – דברו במשפטים קצרים, ברורים,  בטון אסרטיבי וחד משמעי, בעמידה זקופה ובראש מורם, תוך יצירת קשר עין. 
5. חזקו את בטחונו העצמי – אמרו לו שהוא יכול, הזכירו לו את ההצלחות שלו (“נכון שהיה לך קשה להיפרד ממני בבוקר, והנה התגברת”?), ספרו לו שאתם מאמינים בו, ביכולות שלו וסומכים על הבחירות שלו.

הכירו 3 שלבים שבאמצעותם ניתן להצטרף למשחק:

1. תצפית – הילד בוחן את הילדים המשחקים, צופה בהם, במשחק בו הם משחקים, משוטט סביבם ולומד את המשותף להם. השלב הזה לא נמשך זמן רב.
2. חיקוי – הילד מחקה את פעילות הקבוצה. לרוב משתמש בחפץ דומה לזה שמשחקים בו הילדים בקבוצה. כך הוא מראה שאין בכוונתו ‘להשתלט’ על המשחק ולשנות אותו.
3. השתתפות – הילד יוצר מכנה משותף עם פעילות הקבוצה וקשר הדדי חיובי עם הילדים המשחקים. ברגע שנוצרה אינטראקציה ראשונית חיובית, הוא יכול להציע שיפור או שינוי בפעילות הקבוצה. 

זכרו, ככל שילדים רוצים יותר להצטרף לקבוצה ופחות מפריעים לפעילותה – כך גדלים סיכוייהם להשתלב בפעילות. ממש כמו בחיים – התמדה ולמידה תוך תנועה משתלמת ומובילה לתוצאה רצויה!

הצטרפות למשחק של כמה ילדים ושהייה בפעילות משותפת יחד זו משימה לא פשוטה, על אחת כמה וכמה אינטראקציה עם ילדים שאנחנו בחרנו עבורם! היו שם בשבילם, השקיעו בתווך, קבלו את העובדה שאולי הבת הגדולה שלכם תשמח מהאינטראקציה החברתית, ואולי הבן הקטן שלכם פחות יאהב את החיבור. היו קשובים להם, לרצונות שלהם, לקשיים שלהם, וראו זאת כהזדמנות אמיתית ללמד אותם משחק בקבוצה והשתלבות בסיטואציה שנבחרה עבורם.