תזונת ילדים בעידן השפע

10.11.22

מאת לימור מושקוביץ, דיאטנית קלינית

תזונה של ילדינו היא ללא ספק אתגר גדול ביותר בעידן השפע. עידן בו יש היצע וחשיפה רבה למגוון מאד גדול של מזונות – בריאים יותר ובריאים פחות.

מהן הדילמות איתן אנו מתמודדים בשגרת היום יום שלנו?

כל הורה לילד מתמודד עם אותן דילמות – האם להגביל את אכילת הממתקים והחטיפים או לאפשר לילד לאכול כרצונו (על מנת לא ליצור אצלו חסך ומתוך תקווה שהוא יידע לווסת את עצמו)? האם לרדת לגינה עם פירות בעוד כולם סביבנו עם חטיפים ביד? האם להעיר לגננת שנותנת ביסקוויט לילד שבוכה בעת הפרידה בבוקר? האם להגביל את צריכת הממתקים והעוגות בימי ההולדת במסגרות? האם לשלוח כריך עם שוקולד ביום שישי?

ובכן… התשובה, כמו תמיד, מורכבת. אין תשובה חד משמעית ומה שנכון לילד אחד לא נכון לילד אחר.

קשת המזון החדשה מורכבת מחמישה צבעים

משרד הבריאות פרסם את “קשת המזון החדשה”, כתחליף לפירמידת המזון המסורתית.

הקשת מחולקת לצבעים, כאשר כל צבע מייצג תדירות צריכה שונה.

הקשת הירוקה מכילה מזונות לצריכה יומית וכוללת, איך לא, ירקות ופירות (ללא ספק האתגר הגדול ביותר בתזונת ילדינו) וכן דגנים מלאים.

מדובר במזונות שלמים, המכילים מגוון רכיבים תזונתיים כולל ויטמינים, מינרלים וסיבים תזונתיים. מזונות אלו אמורים להוות את הבסיס לכל ארוחה.

הקשת הצהובה מכילה מזונות שמומלץ לגוון בהם לפחות פעם ביום. היא מכילה 3 קבוצות מזון: שמן זית/אבוקדו/טחינה/אגוזים; קטניות; חלב ותחליפיו.

הקשת הכתומה מכילה מזונות מן החי (ביצים, דגים, עוף) שמומלץ לגוון בהם לאורך השבוע ולאו דווקא בכל יום. מזונות אלו תורמים לנו חלבון וברזל.

הקשת הוורודה מכילה מזונות שכדאי לצרוך לעיתים רחוקות –  בשר בקר גולמי – כאשר ההמלצה היא לא לצרוך יותר מ- 300 גרם בשבוע.

הקשת האדומה וההפוכה מכילה מוצרים שאינם מומלצים לצריכה. מוצרים אלו מאופיינים ברמות גבוהות של שומן רווי, נתרן וסוכר ובמידת עיבוד גבוהה.

מהי הקשת המועדפת על ילידנו?

אז בואו נדבר רגע על הקשת האדומה. יש להודות, זוהי הקשת המועדפת על הילדים שלנו. היא כוללת את כל מה שהם אוהבת ואנחנו פחות… שתייה מתוקה, חטיפים וממתקים, נקניקים, נקניקיות ועוד. בשלוש מילים “מזון אולטרא מעובד”.

מזון אולטרא מעובד הוכח כפוגע בבריאות. הוא מעלה את הסיכון לעודף משקל והשמנה, פעמים רבות בא על חשבון צריכת אוכל בריא ומזין (כמה פעמים אנחנו אומרים לעצמינו “הילד לא אוכל כלום, אז שיאכל לפחות תפוצ’יפס”), מגביר את הסיכון למחלת הסוכרת, יתר לחץ דם, רמות כולסטרול ושומנים בדם גבוהים ומחלות סרטן מסויימות.

מזונות אולטרא מעובדים

מזונות אולטרא מעובדים הם מוצרים שעוברים תהליכי עיבוד משמעותיים בשיטות טכנולוגיות תעשייתיות ומכילים חומרים מלאכותיים שמשנים את צבעו, טעמו ומרקמו של המזון (כגון צבעי מאכל וממתיקים).

חלק מהרכיבים במזונות אלו עוברים תהליכים כימיים או פיזיקלים (כגון הידרוליזה והידרוגנציה).

רשימת תוספי המזון כוללת חומרים רבים, למשל: משמרים, מייצבים, ממצקים, מתחלבים, חומרי צבע, טעם או ריח, משפרי טעם ומרקם, ממתיקים מלאכותיים, חומרי זיגוג ועוד.

מזונות אלו הם זולים, זמינים, טעימים, נוחים לשימוש, ארוזים באריזה יפה ומזמינה, משווקים לציבור באופן תדיר – אז מה הפלא שהם הפכו לחלק ניכר בתזונת ילדינו?

מידתיות

אז כמו בהרבה תחומים בחיים, מילת המפתח הנה מידתיות.

לנו, ההורים, יש תפקיד מכריע בתזונת ילדינו שישפיע גם על חייהם כבוגרים. תפקידינו להכין בבית כמה שיותר מזונות המבוססים על המזון הגולמי, חשוב להציע ירקות ופירות בכל יום (ולא להתייאש…), להמעיט שימוש במלח, סוכר ואבקות מרק, להמעיט בהכנת מזונות מטוגנים, להקפיד על ארוחות משפחתיות סביב שולחן ככל שניתן, לעודד הכנה משותפת עם הילדים והכי הכי חשוב – עלינו לשמש דוגמא אישית לילדים שלנו כי אחרי הכל הילד הוא תבנית נוף מולדתו של הבית בו הוא גדל.

וכל זה עוד לפני שדיברנו על פעילות גופנית וצמצום שימוש במסכים… אבל נשאיר משהו למאמר הבא.

לימור מושקוביץ, דיאטנית קלינית