מאת אם לילד עם קשיי קשב וריכוז
18.4.2023
הורים לילדים עם הפרעת קשב וריכוז, מתמודדים עם מצבים לא קלים. הם מתמודדים עם מבטים מאשימים מהורים לילדים אשר מצויים יחד עם הילד באותה מסגרת חינוכית, הם נתפסים כהורים שלא יודעים להציב לילד שלהם גבולות או הורים שלא יודעים לחנך, הם מתמודדים עם הצוות החינוכי אשר מלא בעצות לגבי האופן שבו כדאי לטפל בילד ומי כמוני יודעת, זו התמודדות יומיומית לא פשוטה, שמביאה איתה קשיים לזוגיות ולרווחה הנפשית של המשפחה כולה.
כאמא לילד הסובל מהפרעת קשב וריכוז שכיום בן 9 ונוטל “אטנט” כבר כמעט שנה, רק על עצמי לספר ידעתי. עד שהבן שלנו אובחן, עד שהשלמנו עם העובדה שהבן שלנו זקוק לטיפול בהפרעת קשב וריכוז באמצעות נטילת כדור ייעודי באופן יומיומי ועד שמצאנו את המינון המתאים, עברנו לא מעט.
אז מהי בעצם הפרעת קשב וריכוז?
הפרעת קשב וריכוז נקראת גם ADHD – Hyperactivity Disorder Attention Deficit. מדובר על הפרעת קשב ופעלתנות יתר. ההפרעה היא מולדת, תורשתית והיא מורכבת מגרעין אורגני אשר עם השנים מתפתחות סביבו שכבות של תגובות חברתיות ופסיכולוגיות. מדובר על מבנה סבוך אשר בסופו של דבר מהווה את המבנה השלם של ההפרעה המדוברת.
ההפרעה המדוברת מבוססת על היכולת של הילד לראות בו זמנית גירויים רבים ולהגיב לכולם. מדובר לכאורה על תכונה שיש בה יתרון, אך החיסרון הבולט שבה הוא אי היכולת לבודד גירוי יחיד ולהתייחס אליו בלבד, תוך התעלמות מכלל הגירויים האחרים.
כיצד הכל התחיל?
הילד בן ה – 9 שלנו, התחיל את דרכו לראשונה במסגרת חינוכית בגיל שנתיים. עד גיל 4 הכל היה מושלם במסגרות החינוכיות. הוא היה ילד נינוח, נעים, לא אלים, לא נושך, מתנהג בצורה ראויה ברוב הפעמים, קשוב לכללים ולחוקים של הגן. בגיל 4, בשנה השנייה שלו בגן טרום חובה, הילד החל לגלות סימנים שונים של מצוקה. הסימנים הללו באו לידי ביטוי בהתחלה בעיקר בצהרון, כאשר הילד כבר לא היה יכול ככל הנראה להישאר בתוך מסגרת עם חוקים ברורים והיה מתנהג בצורה אלימה, זורק כסאות, מציק לחברים, לא קשוב לצוות החינוכי. מיותר לציין שכבר אז קיבלתי לא מעט שיחות מהצוות החינוכי, להגיע לגן ולקחת את הילד.
לאט לאט ההתנהגות המדוברת הפכה להיות אופיינית גם בגן. הילד היה מגיב בכעס לכל סיטואציה שפחות התאימה לו, סבל מהתנהגות אימפולסיבית מאוד וכמובן שזומנו על ידי היועצת של הגן והגננת לאינספור שיחות שבהן התבקשנו להתחיל תהליך אבחון וזאת בכדי שתהיה לילד אפשרות לקבל גננת שילוב בגן חובה וטיפול רגשי.
נכון להיום, בחוויה האישית שלנו, ההליכים הבירוקרטיים לצורך קבלת אבחון וטיפול מסובסדים הם הליכים מתישים וארוכים. בשלב כלשהו הגענו לרופא התפתחות דרך הקופה אשר טען כי לא מדובר על הפרעה כלשהי והילד פשוט צריך להתבגר. הילד עלה לגן חובה והמצב החריף. נקראנו מדי יום לגן בשל העובדה שהילד היה משתולל, זורק כסאות. בפועל הבנו כי הצוות החינוכי לא מצליח להכיל אותו כלל ואולי אפילו לא מנסה וזאת בשל הקושי להתמודד עם כמות גדולה של ילדים בגן וכן, כי הילדים מציקים לו רבות. הילד תויג כילד בעייתי, הוא הבין זאת די מהר.
אני כאמא התחלתי להרגיש שהורים מדברים עלי. אחת מהם הגדילה לעשות ופנתה לאיים על הבן שלי בתוך הגן שלא ירביץ לבן שלה ואחד מהם התקשר אלי בכדי לאיים עלי באופן אישי וזאת בשל העובדה שהבת שלו נפגעה מהבן שלי. לאחר דין ודברים הוא חזר בו, לשמחתי.
המעבר לבית הספר היסודי
סיימנו שנה קשוחה בגן, כאשר הילד קיבל בעיקר גננת שילוב וטרם התחיל טיפול רגשי. את בית הספר היסודי הוא התחיל בצורה טובה, אך בשלב כלשהו, ההתנהגות הבעייתית חזרה ובגדול. הצוות החינוכי התקשה להתמודד אתו וגם לבית ספר נקראתי באופן יומיומי. הילד לא היה קשוב, היה אימפולסיבי, לא רצה לשבת כלל בכיתה ובטח שאין מה לדבר על למידה. הייתה לו מורת שילוב שהוא היה זכאי לה והוא אף קיבל טיפול באמצעות CBT.
חשוב מאוד להבין שילד שסובל מהפרעת קשב וריכוז הוא ילד שמרגיש חריג, בודד בחברה. לא פעם הוא מנסה להתנהג בצורה נורמטיבית והוא פשוט לא מצליח לעשות זאת. הוא חווה באופן יומיומי תסכולים ואין לו חוויות הצלחה כמעט כלל. הוא מרגיש מנודה גם מבחינה חברתית והאימפולסיביות שבו גורמת לו לפרש תגובות שגרתיות של ילדי הכיתה כתגובות שמכוונות נגדו ועל כן הוא יכול להיות אלים.
אבחון והתאמת תרופה
לאחר שנתיים וחצי שבהן דובר על להעביר את הילד לכיתה קטנה, לקבל עבורו סייעת צמודה ועוד מגוון פתרונות אחרים שהועלו, כאשר האמירה של הצוות החינוכי הייתה ברורה: קשה להם מאוד להכיל את הילד כפי שהוא במסגרת המדוברת ואין להם את התנאים שיכולים לאפשר לו להצליח. החלטנו כהורים שהגיע הזמן לקחת את הילד לאבחון פרטי אצל פסיכיאטרית מוצלחת ומומלצת. האבחון אצל הפסיכיאטרית היה ממש קצר והאבחנה שלה הייתה ברורה: קשב וריכוז קלאסי.
היה לנו כהורים מאוד קשה להבין כי עלינו להתחיל לטפל בבעיה של הילד באמצעות כדור. כמו כל הורה, גם אנחנו נרתענו מההשפעות של הכדור, מתופעות הלוואי שלו ועוד. לאחר שיחה עם אשת מקצוע מהתחום שהסבירה לנו שגם הילדה שלה נוטלת כדור ועל החשיבות של מתן טיפול תרופתי לילד שבאמת זקוק לכך, על מנת שהוא יחווה חוויות הצלחה וימנע מתסכול שרק ילך ויגבר ללא התרופה, התחלנו במתן התרופה.
כמובן שגם בשלב הזה לא היה קל. היינו צריכים לנסות כמה תרופות ומינונים עד שהגענו לתרופה המיוחדת, הלא היא: אטנט.
כיום, הילד בכיתה ד, לילד יש פער לימודי וזאת בשל העובדה שהוא לא הצליח לשבת וללמוד במשך כמה שנים, אך הוא רגוע יותר, יושב בצורה יפה בכיתה, עובד, חווה הרבה חוויות הצלחה, הצליח לפתח קשרים חברתיים וכמובן שלי לא קוראים לבית הספר באופן יומיומי.
אין ספק כי להיות הורה לילד עם הפרעת קשב וריכוז זה לא פשוט, אך גם להיות ילד אשר סובל מההפרעה המדוברת זה לא קל. לא פעם הורים מרגישים חסרי אונים מול הילד שלהם וכבר אינם יודעים מה עוד הם יכולים לעשות בכדי לסייע לו. אנחנו הבנו, לאחר מסע ארוך, כי אם יש צורך במתן תרופה לקשב וריכוז, על אף שהדבר נשמע כמרתיע, כדאי מאוד לעשות זאת. התאמת התרופה לילד צריכה להתבצע בצורה נכונה, תוך ליווי של גורם מוסמך, כאשר המטרה היא שהוא יצליח להיות קשוב וממוקד, אך לא אפתי.
הורים לילדים עם הפרעת קשב וריכוז מתמודדים עם מבטים של הורים אחרים, עם הצוות החינוכי וסובלים מקשיים ברווחה הנפשית של המשפחה כולה. האבחון והטיפול בקושי יכולים להוות דרך ארוכה במסע. ביכולתה של INDEKIDS להקל עליכם במסע. דברו איתנו לשיחת ייעוץ עם מומחה, או חפשו מומחה לטיפול בקשב וריכוז המתאים ביותר עבור ילדכם >>
