כיצד לתווך לילדינו מצב בטחוני מורכב?

מאת צוות INDEKIDS

19.6.2023

המצב הבטחוני במדינת ישראל לא תמיד פשוט להתמודדות, הן למבוגרים והן לילדים. העובדה כי הסיכון בגין המצב הבטחוני מגיע ללא מעט חלקים בארץ ומכניס אנשים לחרדה אמיתית, אשר ממנה מושפעים הילדים שלנו. לא תמיד הורים יכולים להבין כמה הילדים שלהם קולטים את המציאות וכיצד הם מפרשים אותה. במרבית המקרים הילדים קולטים לא מעט על אף שהם לא תמיד מבינים במה בדיוק מדובר. הילדים חשופים למהדורות החדשות, לשיחות של הצוות החינוכי במוסד הלימודים שלהם וכן הם קולטים מהשיחות של המבוגרים את הדאגה המהולה במילים ואת הטון שבו נאמרים הדברים, והם מבינים כי קיים מצב חירום כלשהו, דבר שכאמור לא פעם מסב להם חרדה רבה.

מה כדאי לעשות בכדי לסייע לילדים להתמודד עם המצב הביטחוני?

 חשוב שתדעו שכל ילד יכול לקלוט את הסטרס שלכם בגין מצב בטחוני כזה או אחר, גם אם מדובר על פעוט בן שנה, שנתיים או שלוש. הדבר עלול לגרום לכל ילד להיות תלותי יותר והרבה פחות עצמאי מבדרך כלל. הורים רבים תוהים האם כדאי להם לשתף את הילדים שלהם במצב הבטחוני וכיצד לעשות זאת בצורה נכונה.

 אם הילד קולט את הדאגה והפחד אך הוא צעיר בכדי להבין את המצב, חשוב מאוד להעניק לו תחושת ביטחון ולא להביע חרדה או בהלה בולטות מדי לידו. כדאי לחבק אותו כמה שיותר, להסביר לו עד כמה שניתן, להעניק לו תחושה של שליטה במצב ועוד. לא חייב להסתיר את החשש שלכם מהמצב, בד בבד, כדאי להדגיש שאתם פה עבורם בכדי להתמודד עם המצב בצורה טובה.

במידה והילד איננו מבין את המצב ושואל שאלות אודותיו, חשוב מאוד להסביר לו ולשקף לו את המצב באופן מותאם לגילו וליכולת שלו להבין. חשוב מאוד לשקף לילדים את מה שמתרחש בדרך שמתאימה להם כגון: באמצעות ציורים, סיפורים ועוד. המטרה היא לתת מענה פשטני אך אמיתי. כמובן שניתן לחסוך את הפרטים הקשים לעיכול ולהתמודדות, אך ניתן לשקף את התסכול אשר חשים שני הצדדים וזאת באמצעות דרך סיפורית וקלה להבנה. לא כדאי להתעלם מהשאלות שיש לילד ויש לספק לו את התשובות המתאימות ביותר וזאת בכדי לאפשר לו לעבד את כל מה שהוא קולט מהסביבה.

שמירה על השגרה

יש חשיבות מהותית ביותר לשמירה על שגרת יום תקינה ומסודרת, גם כאשר המצב הבטחוני מסוכן. אם יש לימודים, חשוב ביותר להמשיך ולשלוח את הילדים למסגרות החינוכיות וכמובן שחשוב ביותר לשלוח אותם לחברים, חוגים ועוד. לא כדאי להשאיר אותם בבית בשל המצב, אם אין הנחיה ברורה לכך. הפרעה בשגרה התקינה של הילד מלחיצה אותו אפילו יותר, במיוחד כאשר מדובר על ילדים בגילאים צעירים ובמיוחד כאשר אתם מבינים שהשינוי בשגרה נובעת מפחד. מעבר לכך, כאשר יוצאים מהשגרה במקרי חירום, החזרה לשגרה עלולה להיות קשה ומפחידה הרבה יותר ועל כן, אין ספק שחשוב לשמור על השגרה.

הקניית תחושת שליטה

זכרו כי אתם ההורים והנכם מהווים את העוגן עבור הילדים שלכם ועל כן, דברו עם הילדים על המצב ושקפו את החששות בגינו. חשוב שתקנו תחושת שליטה וציידו את הילדים בעוגני ביטחון שונים. עוגני הביטחון הללו צריכים להיות הסברים רציונליים וקוגניטיביים לכל מצב. אתם יכולים להסביר לילדים כיצד כיפת ברזל מגנה עלינו בצורה מוצלחת וכיצד היא מיירטת את מרבית הטילים ועוד. כמובן שעוגני הביטחון הללו צריכים להיות מתאימים לגיל של הילד וליכולות שלו. המטרה היא להקנות ביטחון לילד.

דבר חשוב נוסף הוא לסייע לילדים לפרש את המצב שהם קולטים סביבם בפרספקטיבה נכונה ובפרופורציות. לא מעט ילדים חשים כי מדובר על סוף העולם של ממש. על אף שיש ילדים שהחרדה עוברת לידם, הרי שמרבית הילדים לוקחים את המצב מאוד קשה ולא יודעים כיצד להכניס את הדברים לפרופורציות.

מה לא כדאי לעשות?

לא כדאי להשתמש במשפטים כמו: אין מה לדאוג או הכל בסדר. אי אפשר לבטל את תחושת הבטן של הילדים או להורות להם להתעלם ממנה. חשוב מאוד לתת לילד את המקום להביע את החששות שלו, לדבר אתו על החששות שלו, לדבר אתו על כך שגם אתם חוששים ובד בבד, לציין את העובדה שאתם אתו בכל המצב הזה, תומכים בו, שומרים עליו ועוד.

כמו כן, לא כדאי להשאיר את הטלוויזיה דולקת ברקע על ערוצי החדשות, וכן לצפות יחד במהדורות החדשות. אינכם יודעים מה התכנים שישודרו ומה תהיה הפרשנות שלהם לאותם תכנים. אתם יכולים לבחור תכנים ראויים כגון יירוט ממוקד של כיפת ברזל, תקיפה של הצבא שלנו ולהראות להם תכנים אלו בתיווך שלכם ועם מסר של תחושת בטחון.

מהו ההבדל בין חרדה לבין לחץ?

לחץ הוא מצב שכיח בחיים של ילדים, נוער ומבוגרים. הגדרת הלחץ יכולה להיות הפער שבין הציפיות של כל אדם לבין תחושת המסוגלות שלו. לגבי פחד, מדובר על תגובה ספציפית לגירוי כזה או אחר אשר תלויה בניסיון הקודם עם אותו גירוי. הפחד מהווה תגובה טבעית הן של הגוף והן של הנפש. מדובר על מנגנון הישרדותי. החרדה לעומת זאת היא תגובת פחד מוכללת ופחות ספציפית וישנן מגוון סיבות להתפתחות שלה. ישנם סימנים מגוונים לכך לרבות: רגשות, מחשבות, התנהגויות ותחושות גוף. החרדה היא למעשה תגובת יתר, יציאה משליטה של מנגנוני הפחד הטבעיים.

 כיצד תסבירו לילד שלכם אודות מציאות של מלחמה?

אם אתם תוהים כיצד להסביר לילד שלכם על מלחמה, הרי שהדבר חייב להיות תואם לגיל של הילד ולרמת ההבנה שלו. שפה של ילדים איננה דומה לשפה של מבוגרים. ילדים קטנים לרוב לא ידעו להבדיל בין דמיון למציאות ועל כן, חשוב מאוד לבדוק מה הילד יודע ומה הוא לא יודע. כדאי להדגים לו את המצב המדובר עם דוגמאות מחיי היומיום כגון: מריבה בין ילדים וההשלכות שלה וזאת בכדי שהוא יבין במה בדיוק מדובר על פי עולמו.

בכל מקרה, חשוב שהמסר יהיה בסופו של דבר מסר מרגיע. כדאי לציין שיש לישראל צבא שמגן עליה, שהמלחמה מתרחשת באזורים רחוקים יותר, שהתנהגות בהתאם להנחיות היא חשובה ומסייעת לנו להתגונן מפני מצבים מסוכנים ועוד.

במידה והנכם מתגוררים באזורים שקרובים לקו האש, במקומות בהם השגרה מרבה להתערער, חשוב לבדוק בכל רגע נתון את מצבם הרגשי של הילדים, לעודד אותם לשתף, לספר על התחושות ועל הרגשות שלהם – להקשיב. אינכם צריכים למצוא פתרון חיובי לכל מה שעולה מהשיח, לפעמים הם רק צריכים שיראו אותם, שיקשיבו להם, שידעו שאתם מהווים את העוגן ואת המקום הבטוח שלהם בזמנים קשים אלו. שמרו על אופטימיות ככל הניתן ולמדו אותם לאמץ מחשבות חיוביות.

בנוסף, העזרו במעטפת הרגשית שמקנה העירייה או המועצה האזורית שלכם, קווים חמים, התייעצות עם השפ”ח (שירות פסיכולוגי חינוכי) או עם מדריכי הורים בכדי לקבל כלים נוספים של שיח רגשי והגברת תחושת הבטחון הכללית של הבית.